תה במקום טוסט

כשהתגוררתי בטאיפיי יצאתי מדי פעם עם נועם לאחד הפאבים השכונתיים, ללגום מעט בירה ולהחליף חוויות של זרים בטיוואן. כשיצאנו לראשונה גיליתי, שלמרות הסינית השוטפת שבפיו נועם מתעקש לדבר רק אנגלית. היציאה לפאב היתה עבורו חוויה תרבותית מערבית, ובערבים כאלה הוא רצה להתנתק ממה שמעבר לדלת, מטייפה. הוא אכל אוכל מערבי ושתה בירות של חברות בינלאומיות, בעיקר גינס. כך קרה, שלא פעם ניסו המלצריות הצעירות להבין את הזמנתנו באנגלית ללא הועיל ובכל זאת, נועם התעקש שלא לשוחח עמן בסינית. באחד הערבים יצאנו אל "הפאב של מאו", שהיה מעוצב בסמלי סין הקומוניסטית שמעבר למפרץ: דיוקנאות ענק של מאו דזה-דונג, דגלים אדומים, סמלי מתכת עם דיוקן המנהיג, עותקים של הספר האדום וכרזות שלו על רקע כיכר טיאן-אן-מן. המלצריות סירבו לתקשר עם נועם באנגלית והזעיקו את אחראית המשמרת, שגייסה את כל כשרונה כדי להביננו. נועם היה רעב וניסה להסביר, שפרט לבירה הוא מעוניין בטוסט עם גבינה מותכת. האחראית גירדה את ראשה ושאלה בחוסר הבנה "טוסט?", נועם הנהן לאישור ואחר הדגיש בהטעמה, "וויד' הוט צ'יז", דהיינו, עם גבינה מותכת. "אהה… הוט צ'י…" אמרה האישה הצעירה בהקלה. "ייס, הוט צ'יז" אישר לה נועם. לאחר דקות ספורות שבה המלצרית והניחה ליד כל אחד מאתנו ספל בירה, וליד נועם הוסיפה ספל חרסינה עם מים רותחים, ששקיק ליפטון צף בהם. "מה זה?" שאל נועם בבעתה כשאני עומד להתפרץ בצחוק. "הוט טי?!" הסבירה לו המלצרית בחוסר סבלנות בולט. נועם לא אכל באותו ערב טוסט עם גבינה מותכת. לאחר שנרגע הוא שוחח עם אחראית המשמרת בסינית והבין, שב"פאב של מאו" אין טוסטים ואין גבינה צהובה. טוסט משמעו 'לחיים' באנגלית והדבר הקרוב ביותר ל'הוט צ'יז' על פי ההיגיון הפונטי הוא תה חם. אחראית המשמרת הבינה שנועם רוצה להרים כוסית עם כוס תה חם.

צילום: טל קלם